7 שגיאות קטלניות שמתחילים עושים בסנפלינג (ואיך להימנע מהן)

לפי נתוני ארגוני בטיחות בינלאומיים, למעלה מ-70% מהתאונות בסנפלינג קורות בגלל שגיאות אנוש שניתן היה למנוע - ורובן המכריע מתרחשות אצל גולשים מתחילים. באשדות אקסטרים, לאחר למעלה מ-35 שנות ניסיון בהדרכת אלפי משתתפים, ראינו את אותן הטעויות חוזרות שוב ושוב.

סנפלינג (גלישת מצוקים) הוא אחת מחוויות השטח המרגשות והאתגריות ביותר שיש. התחושה של להיות תלוי בין שמיים וארץ היא ממכרת, אבל היא דורשת ידע מקצועי, ציוד תקין ותשומת לב בלתי מתפשרת לפרטים הקטנים. במאמר נחשוף את 7 השגיאות הקטלניות הנפוצות ביותר שמתחילים עושים, נסביר למה הן מסוכנות כל כך, ונצייד אתכם בידע (ובציוד) שישמור עליכם בטוחים.

קבלו את 7 השגיאות הקטלניות הנפוצות ביותר שמתחילים עושים:

שגיאה מס’ 1: ביטחון מופרז הפער המסוכן שבין ביטחון לניסיון

זו אולי השגיאה הכי חמקמקה, כי היא פסיכולוגית. מתחילים רבים נכנסים לאזור של “ביטחון מופרז” דווקא כשיש להם מעט ניסיון. זה השלב שבו מנסים לקפוץ מהר מדי למסלולים מורכבים (“עשינו מפל 20 מטר, בואו ננסה את ה-80”), מזלזלים בתחזית מזג האוויר, או יוצאים לשטח ללא מוביל מנוסה שידע לפתור תקלות.

דוגמאות למקרים של ביטחון מופרז

גלישה ללא חבל אבטחה - גולשים עם בטחון עצמי מופרז נוטים לוותר על חבל האבטחה במיוחד כשמדובר במפלים יחסית נמוכים, חבל אבטחה נועד למנוע 2 מצבים עיקריים: הנפוץ יותר הוא איבוד שליטה של הגולש ומצב השני הוא קריסת מערכת הגלישה כתוצאה מעגינה לא נכונה, קשר שהשתחרר, ציוד במצב לא תקני וכן הלאה. בגלישה אנחנו שואפים לשמור על העקרון של פעילות ב200 אחוז, שזה חבל גלישה 100 אחוז וחבל אבטחה 100 אחוז.

אבטוח בשפת מצוק למדריך / משלח - אנשים בעלי בטחון מופרז מרגישים נוח לעמוד בשפת מצוק מבלי להיות מאובטחים, הדרישה כי המדריך / המשלח יהיה מאובטח היא מהדרישות הבסיסיות בענף, שפת מצוק הינו משטח עבודה טבעי שפרושו חוסר סימטריה, בליטות שקעים ובד”כ גם חלקלק ואפילו רטוב באתרים מסויימים. עמידה במקום כזה ללא איבטוח כלל ובשפת מצוק בפרט הינה מהמסוכנות ביותר, תמיד תקפידו להתאבטח כשאתם מתקרבים לשפת המצוק.

גלישה ללא אבטחה עצמית - הגולש האחרון הינו המצב היחיד בו אין לנו 200 אחוז אלא רק 100 אחוז - אבטחה עצמית בנוהל גולש אחרון בו אנחנו יורדים על 100 אחוז בלבד הינה משמעותית ביותר, ויתור על אבטחה עצמית מסכן מאוד את הגולש היות וכל עזיבת ידיים יכולה להוביל לנפילה.

כלל הברזל: הדרגתיות מבוקרת

• 0-3 חודשים: רק מסלולים מוכרים מהקורס, או קלים מאוד.
• 3-6 חודשים: מסלולים בינוניים, חובה לצאת עם גולש מנוסה נוסף.
• כלל אצבע: אם יש לכם ספק האם אתם מוכנים למסלול מסוים - אתם לא מוכנים.

שגיאה מס’ 2 התחברות ל - Gear Loops

לכל רתמה יש ייעוד ברור לכל לולאה: הלולאה המרכזית (Belay Loop) נועדה לחיבור ולנשיאת משקל הגוף, בעוד שלולאות הצד (Gear Loops) מיועדות לנשיאת ציוד בלבד. טעות נפוצה ומסוכנת היא להתחבר לאבטחה דרך לולאת הציוד במקום ללולאה המרכזית - טעות שעלולה להסתיים בקרע של הלולאה ובנפילה קטלנית. שימו לב היטב לאן אתם מתחברים!

שגיאה מס’ 3 עגינה טבעית לא בטיחותית

באתרי הגלישה המוסדרים תמצאו בולטים (Bolts) - עוגני מתכת המקובעים לסלע בקידוח. למרות שעגינות אלו נחשבות בטיחותיות ביותר, כלל הברזל הוא להשתמש תמיד במינימום 2 עגינות ליתר ביטחון (גיבוי). באתרים שאינם מוסדרים (ללא בולטים), האחריות ליצירת העגינה היא עלינו. במצב זה, נדרש שיקול דעת מקצועי כדי להגיע ל’עגינה של 100%’ - עגינה יציבה ובטוחה לחלוטין. לעיתים קרובות, עגינה טבעית בודדת לא תספיק, ונצטרך לבצע חלוקת משקלים בין מספר נקודות כדי להגיע לחוזק הנדרש. גולש שיפעיל שיקול דעת מוטעה ויסתמך על עגינה בודדת שאינה מושלמת - מסכן את חייו.

שגיאה מס’ 4: זלזול בחשיבות הקסדה (“זה כולה ירידה קצרה”)

למה זו שגיאה קטלנית?

הקסדה היא פריט הציוד שמתחילים נוטים לזלזל בו הכי הרבה. אנחנו שומעים משפטים כמו “המפל נראה נמוך” או “אני זהיר” כל הזמן. אבל הנתונים של ארגוני בטיחות בינלאומיים - American Alpine Club מראים שכ-22% מפציעות הראש בסנפלינג היו חמורות דיין לדרוש אשפוז, וברוב המוחלט של המקרים - הקסדה פשוט לא הייתה על הראש.

מה באמת יכול לקרות?

הסכנה היא לא רק מהנפילה שלכם, אלא בעיקר ממה שקורה סביבכם. אבן קטנה שמשתחררת מגולש מעליכם, רוח חזקה שמדרדרת חצץ, או אפילו ציוד שנופל מידיו של המדריך - כל אלו הופכים לקליעים קטלניים כשהם צוברים תאוצה בנפילה חופשית. בנוסף, תנועה לא זהירה בסיבוב או חבל שנתקע יכולים לגרום לראש להיחבט בקיר הסלע בעוצמה.

איך להימנע?

• חבשו קסדה תמיד: גם במפלים נמוכים, גם באימונים, וגם כשאתם “רק מסתכלים” על העמדה מלמטה.
• תקן זה חובה: בחרו קסדה עם תקן EN 12492 (התקן האירופאי לקסדות טיפוס), שמבטיח הגנה מפני פגיעות צד ולא רק מלמעלה.
• לא לוקחים סיכון: החליפו קסדה אחרי כל מכה משמעותית, גם אם אין נזק נראה לעין.

טיפ מקצועי מאשדות: שימו את הקסדה לפני שאתם מתחילים להכין את העמדה, לא רק לפני הירידה. רוב האבנים נופלות דווקא בזמן ההכנות והזזת החבלים.

ההמלצה שלנו: קסדה גוליית קלה, עיצוב מודרני, נוחה ועמידה מאוד .

שגיאה מס’ 5: רכישת ציוד מאתרים סינים (לדוגמא עלי אקספרס)

איפה מתחילים חוסכים - ואיפה זה הופך למסוכן?

אחרי קורס סנפלינג, ההתלהבות גדולה אבל התקציב לפעמים מוגבל. הרבה מתחילים עושים את הטעות של חיסכון בפריטי הליבה הקריטיים ביותר. אנחנו רואים גולשים שמגיעים עם טבעות זולות שהוזמנו מסין ללא תקן CE, או משתמשים בחבלים שנקנו ב”טמבוריה” ולא נועדו לעמוד בעומסים דינמיים ושחיקה של סלע. לפעמים זה אפילו שימוש ברתמה ישנה של חבר, שאין לדעת מה עבר עליה. הסינים לפחות רובם הגדול אלופים בזיופי תקנים, חלק ניכר מהטבעות שמופיע באתרים שלהם עם תקן הוא בעצם חסר תקן, מדובר בהונאה מוחלטת שמסכנת אתכם. (חשוב להבהיר שחלק אכן מייצרים סחורה עם תקנים)

המשמעות בשטח: בדיקות מעבדה הראו שטבעת מזויפת עלולה להישבר במתח של 8-12 קילו-ניוטון בלבד (במקום מינימום 22kN ואפילו הרבה פחות). זה אומר שעומס מעבר לרגיל יכול לגרום לכשל של טבעת.

איך לקנות חכם?

• איפה לחסוך: ביגוד, תיק גב, נעליים - כאן אפשר לקנות מותגים פחות יקרים.
• איפה להשקיע: חבלים, טבעות, רתמה, מכשירי חיכוך וקסדה חייבים להיות ממותג מוכר עם תקן.
• יד שנייה: קונים ציוד בטיחות משומש רק מאנשים שסומכים עליהם ב-1000% ולאחר בדיקה קפדנית.

ההמלצות שלנו:

• חבל twilight מתוצרת KAYA SEFTY  עם מעטה פוליאסטר המעניק לו עמידות גבוהה ביותר, ועמידות מוחלטת בפני התקשות ממים (תופעה נפוצה בחבלי ניילון).
• טבעות תקניות - אל תקחו סיכון על פחות מזה.

שגיאה מס’ 6: שימוש בציוד לא מתאים (“זה אותו דבר, לא?”)

ההבדל הדק שיכול להרוג

טעות נפוצה היא הבלבול בין ציוד לטיפוס ספורטיבי (קירות טיפוס) לבין ציוד סנפלינג ועבודה בגובה. גולש שישתמש בחבל דינמי דק (9 מ”מ) עם מכשיר שמינית שמיועד לחבל עבה, עלול למצוא את עצמו בגלישה מהירה מדי עד כדי איבוד שליטה. הציוד נראה דומה, אבל ההתנהגות שלו בשטח שונה לחלוטין.

ההבדלים הקריטיים:

איך להימנע?

• השתמשו בחבלים סטטיים (10.5-11 מ”מ) לגלישה.
• ודאו שמכשיר החיכוך תואם לקוטר החבל שלכם (כתוב על המכשיר).
• לא בטוחים? תשאלו.

שגיאה מס’ 7: “בדקתי את זה פעם אחת” (דילוג על בדיקת ציוד)

למה זה מסוכן?

ציוד סנפלינג הוא ציוד שעובד קשה. הוא חשוף לשחיקה מתמדת, קרינת שמש (UV), מלח, מכות ומתח. הרבה גולשים בטוחים שאם הציוד היה תקין בטיול הקודם, הוא תקין גם היום. זו טעות. כ-15% מתאונות הציוד קורות בגלל נזק שנוצר בין הטיולים - למשל חבל שנשכח בתא מטען לוהט ונחלש משמעותית, או טבעת שקיבלה מכה ופיתחה סדק מיקרוסקופי בלתי נראה.

צ’ק ליסט חובה לפני כל יציאה:

1. חבלים (3 דקות): העבירו את החבל ביד לכל אורכו. חפשו חתכים, “בלוטות” (הרניה), אזורים נוקשים או רכים מדי. הריחו את החבל - ריח כימי חריף מעיד על חשיפה לחומרים מסוכנים.
2. טבעות (דקה): ודאו שהסגר ננעל אוטומטית עד הסוף. חפשו סדקים ושחיקה בגוף הטבעת.
3. רתמה (2 דקות): בדקו את התפרים (במיוחד בנקודות העיגון) ואת האבזמים לחלודה או עיוות.

סיכום: בטיחות היא בחירה, לא מזל

7 השגיאות שעברנו עליהן אחראיות לרוב התאונות הניתנות למניעה. החדשות הטובות הן שקל מאוד להימנע מהן: קסדה על הראש, ציוד תקני, בדיקה לפני יציאה, וכבוד לדרך ולניסיון.

אנחנו באשדות אקסטרים כאן כדי לוודא שכל גלישה שלכם תהיה בטוחה, מהנה ובלתי נשכחת - מהסיבות הנכונות.

יש לכם שאלות על איזה ציוד מתאים לכם? הציוד הישן נראה חשוד?

התקשרו אלינו להתייעצות: 052-2300-306 או השאירו פרטים. נשמח לעזור לכם לצאת לשטח בביטחון מלא.

גלשו בטוח, גלשו נכון!

מקורות

דו”ח שנתי של American Alpine Club שנקרא “Accidents in North American Climbing”. זהו הפרסום המקיף ביותר בעולם שמנתח תאונות סנפלינג וטיפוס, מסביר בדיוק למה הן קרו ואיך היה אפשר למנוע אותן.